היחסים בין אור לחיים הם הכי קריפים שיש! לא סובלת את כל הגיפופים והנשיקות והליטופים

מצד אחד כן יש באור מידה מסויימת של איכפתיות והיה אפשר לראות את זה בסיטואציה שהוא אמר לחיים שאם הוא לא ייבחר לעצמו בגדים אז אף אחד אחר לא ייקח.
מצד שני הטון שבו הוא משתמש פשוט לא הולם את הסיטואציה, בכל סיטואציה שלא תיהיה הוא פשוט מדבר באותו גובה של טון עם כעס מסויים כאילו הוא מפקד בצבא הדברים שהוא אומר נשמעים כמו פקודה שחייבים לבצע כי הוא החליט ולא כי יש מאחורי זה הכלה או הבנה של הסיטואציות שעוברות על חיים.
אנשים כמו חיים (וגם אנשים באופן כללי) צריכים מידה מסויימת של אמפטיה והרגשה שמבינים אותם וכשזה לא קורה אז חיים לפחות למראית עין נראה כמו מישהו שמרצה ועושה מה אור אומר מתוך פחד או ציות עיוור.

גם כאשר יש רגעים שאור מראה ״אמפתיה וטוב לב״ הצורה שהוא עושה את זה, זה ממקום של כוח.
כמו שהוא ״עושה טובה״ לבן אדם שהוא נותן לו או לה תשומת לב או ״מנסה לעזור״,והצד השני צריך להעריך את זה ולקבל מה שהוא אומר.
זה קל לראות שכאשר הצד השני לא מסכים איתו או לא לוקח העזרה שלו, אז אור רואה את זה כמו שזורקים לו ״המעשה הטוב שלו בחזרה״
פשוט הזוי, אין לאור מודעות עצמי.
הוא מתנהג כמו ראש הצוות ומי לא הולך איתו (לדוגמה, הדר) אז הוא או היא נגדו.
המעשים הטובים של אור לא באים מטוב לב, באים ממקום של כוח… לבן אדם כזה קוראים ״נרקיסיסט״