כל הדיירים ידעו לאן הם נכנסים....
הם שמו את שמם הטוב, תדמיתם, ועתידם בידי האח הגדול.
אף אחד מהם לא יכול היה לצפות מראש כיצד יוצג לראווה,
ובכל זאת, ויתרו על חירותם ושגרת חייהם למשך 100 ימים.
מה תג המחיר להכרה,פרסום חשיפה ותהילה?
לו ידעו מה צופן להם האח,
האם היו נכנסים בכל זאת?????
גם לנו הצופים תפקיד לא מבוטל.
תפקידנו להתחבר, לבקר, לאהוב....וכן גם לשנוא.
אבל!!!! לא להשתלח.
לא יודעת עד כמה אנחנו קובעים באמת....
מקווה שניתן להשפיע באמצעות מסרים, שיח ציבורי ויצירת אוירה.
ולסיום,
סומכת על החברה שלנו.... שלמרות השסעים, המחנות, האהבה והאיבה,
תדע לעשות נכון את הדבר, ולעשות את הדבר הנכון.