החיילת דניאל בן שבת עשתה דרכה לעוד שבוע בבסיס, כשלפתע באוטובוס החליטה להתיישב לידה ערבייה מוסלמית, והיום כשחושדים כמעט בכל אחד, היא דווקא החליטה לעשות משהו אחר, ועל הדרך גם לעצבן קצת אמא שלה.
כך כתבה בפייסבוק שלה:
"ראשון היום !
תכירו את פאטמה, שם בדוי, כי כששאלתי איך קוראים לה לא הבנתי מה היא רוצה.
בכל מקרה, פאטמה, ערביה מוסלמית כמו שעיניכם לא משקרות לכם ,גרה בכפר כנא וחולקת איתי ספסל באוטובוס.
"איזה שמאלנית, העלתה תמונה עם ערביה"
כי שמאלני זה קללה. כי ערבי זה קללה.
זה לא משנה אם אני שמאלנית או ימנית או משתייכת למרכז, כי זה לא פוסט על פוליטיקה, לא פוסט על הגורל האכזר שמגיע לחנין זועבי ,לא פוסט מטיף לביבי על ביטחון והרתעה ולא פוסט על כיבוש ופלסטין.
זה פוסט על יום יום בחיינו, על שמירת ערנות אבל גם על שפיות בכל הפחד.
מפחיד לשבת ליד ערביה שעולה בטורעאן, מתווכחת עם הנהג, כל האוטובוס מסתכל, היא מכוסה היטב, ומכל הספסלים בחרה לשבת לידי כשאני במדים.
אכלתי סרט כשהיא עלתה, וכשהיא התישבה לידי התחילה לכאוב לי הבטן ורק הרצתי בראש איך היא צועקת "אללה אכבר" ואני מפרקת אותה מכות, כי גז מדמיע זה די עלוב.
קצת דרמתי אבל לא נורא כי בימים כאלה כולם אוכלים סרט כזה, אל תשקרו.
ניסיתי להוציא ממנה קול או מבט, כדי לוודא שהיא בן אדם אז שאלתי אם זה בסדר שאסגור את המזגן, ואז ישר התחרטתי כי היה לי חם ואכלתי אותה.
בסוף הוצאתי גם חיוך קטן של נחמדות.
בזמן שאמא צועקת עלי לקום משם ולעבור מקום, לא באמת צועקת כי זה היה בואטסאפ אבל יכולתי לשמוע את הקול שלה מנסה לצוות עלי, אני מבחינה באודם הוורדרד שלה, צוחקת על עצמי בלב, נרגעת, ושואלת אותה אם בא לה להצטרף לסלפי, סתם כי זה מצחיק להסתלבט על אמא.
"צולם כמה דק לפני אירוע הדקירה בקו 836", כתבתי לה.
אמא לא צחקה.
אבל זה בסדר, היא לא גזענית, היא אמא מודאגת.
קצת אירוני להגיד בקיצור אחרי חפירה אבל בקיצור, זאת סאפה, או כמו שאנחנו מכירים אותה, פאטמה, היא לומדת באוניברסיטת תל אביב, הפיגועים לא מדברים אליה, היא חושבת שכל בן אדם צריך להיות בן אדם טוב והיא לא שונאת אותי כי אני לובשת מדים.
רק רציתי לוודא וללכת לישון על החלון, התחביב האהוב עלי.
אה וגם לשתף כדי להוסיף טיפה של אור כמו שהבטחתי.
יאללה שבוע טוב כוסאמו!"
https://www.facebook.com/danielle.benshabat.9