ביקורת קשה על שאלות העיתונאים שחזרו על עצמן וקבעו רף חדש ברמת הרדידות

כבר ברור לכולם שהתקשורת המשודרת בישראל לוקה מאוד בחסר, אבל להמשיך עם זה בעת מלחמה יוצר בקרב הציבור תחושה של אי אמון בתקשורת, לא צריך סקרים בשביל זה !

לא ברור אם זה בגלל האג'נדות הפוליטיות שמשחילים כתבים/עיתונאים/מגישים (לא כולם)
או שזה באמת נובע מאטימות אבל הם ממשיכים בזה גם עכשיו, בעת לחימה.
שואלים על "עיסקה" אחרי שנאמר בצורה ברורה ונהירה אין עסקה ולא הוגשה אחת כזו שיכולה להיות רלוונטית. שאלות על צילום עם סדיר ועם מילואים לא? תת רמה מובהקת.

שאלות פוליטיות למכביר, שאלה וחצי על עניין הצפון, עוד פעם שאלות על דלק,
ושוב שאלה פוליטית שעיניינה סקרים, סמוטריץ, משרד החוץ.
את מי זה מעניין עכשיו??

למשפחות רבות יש חיילים בגבולות, למשפחות רבות ישנן חטופים, משפחות רבות נמצאות באבל עמוק, טיפה אחריות, התחשבות, טיפה לשנות את הגישה המפלגת, להניח לפוליטיקה קטנונית צהבהבה, לפחות עד שיגמר, כשיגמר.

אולי שהתקשורת תשאל את עצמה במה היא הייתה עסוקה בימים שלפני?
אולי שכל אחד מהם ישאל את עצמו אם הוא רוצה להיות "הכוכב התורן" באל ג'זירה כשהוא פולט דברים נגד ראש הממשלה או נגד התנהלות של גורם זה או אחר?
שישאלו את עצמם אם זה הזמן להשתלחות כשאוייבים מסביב פשוט רוצים לחסל אותנו אחד אחד ובלי לפסוח על אף אחד .

אולי במקום להתעסק בפוליטיקה מכוערת עכשיו שינסו ללחוץ על ראיונות עם גורמי חוץ
ממדינות שלהן יש אזרחים חטופים בעזה, עם מישהו מהאו"ם ?
עם מישהו מהצלב האדום? שינסו לנתב את המילים שלהם למקום שבאמת זקוקים כרגע, לא בשבילנו אלא בשביל אלה שלא קיבלו אפילו סימן חיים מהיקירים שלהם.
אתם מצלמים ומראיינים אותם כמו אייטם חובה,
אבל מה בפועל עשיתם עבורם ?? הלוואי ורבע מההתעסקות שלכם בראש הממשלה היה מופנה כלפי גורמי חוץ, רבע!


לפוליטיקה יהיה זמן שיניחו לזה עכשיו, עוד יהיה הרבה זמן לנבוח אחר כך.