כל השיחה, ״מן הסתם״… ״מן הסתם״… אותה יהירות, שום חרטה, אפילו קטנה וחשבון נפש אין! זהו אברהם, לעולם לא יודה בטעויות שלו. העיקר ספיר ממתינה לו בחוץ. הבחור באורות. שימו סטופר….
אברהם היה זחוח ומלא בעצמו לגמרי כבר חודשיים. התנהג לסתיו בבריונות בלי הפסקה בתקופה האחרונה.
לא רציתי שיתנו לו בכלל לשבת בגמר. וזה הצליח. :)
אגב, הוא התחיל כדמות שאהבתי, הערכתי את החוכמה שלו, אבל הוא איבד את עצמו לגמרי.
חטא היוהרה זה דבר אמיתי ועם אגו נפוח לא מגיעים לשום מקום.