נשפך על השייש, הוא עומד, אובד עצות, משאיר ככה את הסוכר, לוקח את הקפה שלו ויוצא החוצה. שי ושניר מגיעים לחצר, ושואלים מי שפך סוכר על השייש? אברהם עונה, אני, נשפך לי. שי שואלת אז למה לא ניקית? והוא עונה שיקחו מהשייש ממה שנשפך… אין על העצלנות שלו! רק לצעוק הוא יודע! וגם אז, רק שטויות. חדל אישים.
דנה א.