הפוסט הזה מוקדש למירי כהן:
גברת מירי כהן, את חושבת שהקהל טיפש? את באמת חושבת שאת יכולה לרמוס בן אדם עד התפרקות (ראו גם הסיפור עם רועי) ולהחרים אותו ואז שהוא רק מעז להגיב לך (אגב בצדק) את מתחילה עם ה''מה עשיתי'' ועם הבכי שלה כדי שאותו דייר יראה ''בריון'' כי הוא העז לענות לה? אז יש לי חדשות בשבילך גברת מירי הקהל לא טיפש, הקהל רואה מה שרואה וצר לי להיות זה שמבשר לך זאת אבל את יוצאת צבועה ובריונית במסווה של רגישה. את יכולה לזיין במוח עד מחר שאת אוהבת את כולם ושאת עלאק אמא של כולם ושאת לא רושמת מועמדים להדחה, ומי שאת רושמת זה מאהבה וכל החרטה ברטה בפיתה הזה, אבל אני קלטתי אותך גברת מירי את לא תמימה כמו שאת טוענת שאת.
הנה כמה דוגמאות בשביל לבסס את הנקודה שלי:
את לא משחררת מאמירות של אנשים ורומסת אותם עד מצב של התפרקות (וכמובן מגבה את זה בבכי שלה כדי למנוע לגיטימציה לזכות המינימלית שלהם להגן על עצמם)
דיירים הולכים לידךך על ביצים כדי להימנע מאינטריגה איתך שתיגמר בטוח באחת משלוש דרכים, א'- הוא יגיע למצב בכי, ב'- את תתחילי עם הנהי שלה והוא יראה לא בסדר, ו-ג' שתי הדברים בא' ו-ב' יקרו, רמז התרחיש השלישי הכי סביר.
אם כבר ברמיסות ואי שחרור מאמירות עסקינן:
אני רוצה להתייחס קודם דווקא לרועי: גם אני לא אהבתי את האמירה הזאת, אבל מודה ועוזב ירוחם שמעת? כנראה שלא, הבן אדם הבין את הטעות והתחרט, למה לרמוס רבאק למה לרמוס? כל פעם מחדש להזכיר לו את זה אחרי שהשלמתם, ושוב שבאו אליך, אפילו לא הוא, לבקש ממך בשיא העדינות להניח לו התחלת עם הנהי
והחרם על אורן: פה חצית את הקו (ואני לא אומר את זה כי זה אורן או כל דייר אחר), קל וחומר שזה בא ממך שאת הכי מבוגרת בבית ואת מתיימרת להיות האמא של הבית, רק בגלל שהוא העז להגיד לך בעידנא דריתחא ''הרמה של השיח שקל וחצי'' (וזה נכון והוכחת את זה, ותאמיני לי ששקל וחצי זה עוד נדיב במקרה שלך) שרפת אותו בכל הבית וגררת את כל חבורת הלאבי דאבי/עומר ושות' או על הזין איך שקוראים לה עם ההתמסכנות שלך.
כולם יושבים בשולחן, אורן יושב לאכול פתאום את קמה, כמובן מגניבה נהי והופ כל הדיירים זורמים איתך וקמים ויוצא שאורן אכל לבד את ארוחת הבוקר שלו וצהריים וערב הוא לא אכל בכלל, שלא לדבר שאפילו לא חיפשו אותו בשביל לקרוא לו לאכול. יש קידוש את מחרימה (שזה חמור לא פחות, גם אם את לא אוהבת את אורן קידוש חייבים לכבד נקודה!!)
4. את מרשה לעצמך עוד יותר כי את יודעת שיש לך את הגב ממפקד הלאבי
דאבי עומר ושות', עומר ברזני הצבוע ושחקן לא פחות ממנה. מפקד הצבא
שלה
5. את חסרת מודעות בקטע מפחיד. לדוגמא - בשיחה עם מאיה השוות את
אורן חזן לגרגמל, מאחורי גבו בנוכחותו, כשהוא היה בחדר איתכן, ואז שהוא
רק העז לבקש ממך שלא תדברי עליו מאחורי הגב את אומרת לו ''מתי
דיברתי עליו מאחורי הגב, ברצינות? להזכיר לך מה היה כמה דקות לפני
בחדר שינה?
6. ילדים רואים את זה ובנינו זה לא עוזר למגר את תופעות החרם והבריונות
שילדים רואים, נהפוך הוא את רק נותנת לגיטימציה לחרמות. כבן אדם מבוגר
מהווה דוגמא לנוער וכשהם רואים אותך מתנהגת ככה מה נראה לך שהם
יקחו מזה? איזו דוגמא את משמשת להם, קל וחומר דמות שמגדירה עצמה
ציבורית. הייתי מצפה ממישהי שהבת שלה עברה בריונות ועליהום להוקיע
דברים כאלה ולא לתת להם לגיטימציה, אבל כמו שאמרתי מודעות עצמית
כנראה שאין לך.
7. את תוקפת ורומסת ואז מתבכיינת כדי ששאר הדיירים יהיו לטובתך ויראו
בקורבן שלך כ''פוגע'' ויתעלמו מהצד שלו ושוב לא תהיה לו לגיטימציה להגן
על עצמו (תסלחי לי אבל אם עשית משהו לא לעניין יגידו לך שזה לא לעניין
לא רק לך מותר לרמוס דייר ולו אסור להשיב זה לא עובד כך מצטער). את
עושה מניפולציות רגשיות על הדיירים כדי לקנות אותם.
את כמו הילדי קקות האלה בהפסקות שמתחילים מכות בשביל ללכת
להתבכיין אחרי זה למורה, רק שלא מדובר פה בילד אלא באישה בת 50. את
בגיל של ההורים שלי והם בחיים לא יתנהגו ככה.
עד כה לא עשית רושם של האמא של הבית שאוהבת ומחבקת את כולם, את עשית רושם של שחקנית (גרועה מאוד דרך אגב), בריונית שמונעת מדיירים להגן על עצמם תוך מניפולציות רגשיות על שאר הבית ותוך ידיעה שתהיה לגיטימציה לכל מעשה שלך, יופי של הישג מרים.
לסיכום אולי את קונה את הדיירים עם עם המניפולציות הרגשיות שלך, והבכי ונהי שלך, וה''מה עשיתי'' שלך והמסכנות, על הקהל בבית את לא עובדת, ואני מקווה שבחוץ תראי את ההתנהגות שלך בתוך הבית ואת מה שהקהל חושב עליך ותתביישי (אל אף שאנשים כמוך בלי מודעות בחיים גם לא יביעו חרטה) p
כמו שהדחנו את מאיה כך נדיח גם אותך והשפוט שלך.
גברת מירי כהן, את חושבת שהקהל טיפש? את באמת חושבת שאת יכולה לרמוס בן אדם עד התפרקות (ראו גם הסיפור עם רועי) ולהחרים אותו ואז שהוא רק מעז להגיב לך (אגב בצדק) את מתחילה עם ה''מה עשיתי'' ועם הבכי שלה כדי שאותו דייר יראה ''בריון'' כי הוא העז לענות לה? אז יש לי חדשות בשבילך גברת מירי הקהל לא טיפש, הקהל רואה מה שרואה וצר לי להיות זה שמבשר לך זאת אבל את יוצאת צבועה ובריונית במסווה של רגישה. את יכולה לזיין במוח עד מחר שאת אוהבת את כולם ושאת עלאק אמא של כולם ושאת לא רושמת מועמדים להדחה, ומי שאת רושמת זה מאהבה וכל החרטה ברטה בפיתה הזה, אבל אני קלטתי אותך גברת מירי את לא תמימה כמו שאת טוענת שאת.
הנה כמה דוגמאות בשביל לבסס את הנקודה שלי:
את לא משחררת מאמירות של אנשים ורומסת אותם עד מצב של התפרקות (וכמובן מגבה את זה בבכי שלה כדי למנוע לגיטימציה לזכות המינימלית שלהם להגן על עצמם)
דיירים הולכים לידךך על ביצים כדי להימנע מאינטריגה איתך שתיגמר בטוח באחת משלוש דרכים, א'- הוא יגיע למצב בכי, ב'- את תתחילי עם הנהי שלה והוא יראה לא בסדר, ו-ג' שתי הדברים בא' ו-ב' יקרו, רמז התרחיש השלישי הכי סביר.
אם כבר ברמיסות ואי שחרור מאמירות עסקינן:
אני רוצה להתייחס קודם דווקא לרועי: גם אני לא אהבתי את האמירה הזאת, אבל מודה ועוזב ירוחם שמעת? כנראה שלא, הבן אדם הבין את הטעות והתחרט, למה לרמוס רבאק למה לרמוס? כל פעם מחדש להזכיר לו את זה אחרי שהשלמתם, ושוב שבאו אליך, אפילו לא הוא, לבקש ממך בשיא העדינות להניח לו התחלת עם הנהי
והחרם על אורן: פה חצית את הקו (ואני לא אומר את זה כי זה אורן או כל דייר אחר), קל וחומר שזה בא ממך שאת הכי מבוגרת בבית ואת מתיימרת להיות האמא של הבית, רק בגלל שהוא העז להגיד לך בעידנא דריתחא ''הרמה של השיח שקל וחצי'' (וזה נכון והוכחת את זה, ותאמיני לי ששקל וחצי זה עוד נדיב במקרה שלך) שרפת אותו בכל הבית וגררת את כל חבורת הלאבי דאבי/עומר ושות' או על הזין איך שקוראים לה עם ההתמסכנות שלך.
כולם יושבים בשולחן, אורן יושב לאכול פתאום את קמה, כמובן מגניבה נהי והופ כל הדיירים זורמים איתך וקמים ויוצא שאורן אכל לבד את ארוחת הבוקר שלו וצהריים וערב הוא לא אכל בכלל, שלא לדבר שאפילו לא חיפשו אותו בשביל לקרוא לו לאכול. יש קידוש את מחרימה (שזה חמור לא פחות, גם אם את לא אוהבת את אורן קידוש חייבים לכבד נקודה!!)
4. את מרשה לעצמך עוד יותר כי את יודעת שיש לך את הגב ממפקד הלאבי
דאבי עומר ושות', עומר ברזני הצבוע ושחקן לא פחות ממנה. מפקד הצבא
שלה
5. את חסרת מודעות בקטע מפחיד. לדוגמא - בשיחה עם מאיה השוות את
אורן חזן לגרגמל, מאחורי גבו בנוכחותו, כשהוא היה בחדר איתכן, ואז שהוא
רק העז לבקש ממך שלא תדברי עליו מאחורי הגב את אומרת לו ''מתי
דיברתי עליו מאחורי הגב, ברצינות? להזכיר לך מה היה כמה דקות לפני
בחדר שינה?
6. ילדים רואים את זה ובנינו זה לא עוזר למגר את תופעות החרם והבריונות
שילדים רואים, נהפוך הוא את רק נותנת לגיטימציה לחרמות. כבן אדם מבוגר
מהווה דוגמא לנוער וכשהם רואים אותך מתנהגת ככה מה נראה לך שהם
יקחו מזה? איזו דוגמא את משמשת להם, קל וחומר דמות שמגדירה עצמה
ציבורית. הייתי מצפה ממישהי שהבת שלה עברה בריונות ועליהום להוקיע
דברים כאלה ולא לתת להם לגיטימציה, אבל כמו שאמרתי מודעות עצמית
כנראה שאין לך.
7. את תוקפת ורומסת ואז מתבכיינת כדי ששאר הדיירים יהיו לטובתך ויראו
בקורבן שלך כ''פוגע'' ויתעלמו מהצד שלו ושוב לא תהיה לו לגיטימציה להגן
על עצמו (תסלחי לי אבל אם עשית משהו לא לעניין יגידו לך שזה לא לעניין
לא רק לך מותר לרמוס דייר ולו אסור להשיב זה לא עובד כך מצטער). את
עושה מניפולציות רגשיות על הדיירים כדי לקנות אותם.
את כמו הילדי קקות האלה בהפסקות שמתחילים מכות בשביל ללכת
להתבכיין אחרי זה למורה, רק שלא מדובר פה בילד אלא באישה בת 50. את
בגיל של ההורים שלי והם בחיים לא יתנהגו ככה.
עד כה לא עשית רושם של האמא של הבית שאוהבת ומחבקת את כולם, את עשית רושם של שחקנית (גרועה מאוד דרך אגב), בריונית שמונעת מדיירים להגן על עצמם תוך מניפולציות רגשיות על שאר הבית ותוך ידיעה שתהיה לגיטימציה לכל מעשה שלך, יופי של הישג מרים.
לסיכום אולי את קונה את הדיירים עם עם המניפולציות הרגשיות שלך, והבכי ונהי שלך, וה''מה עשיתי'' שלך והמסכנות, על הקהל בבית את לא עובדת, ואני מקווה שבחוץ תראי את ההתנהגות שלך בתוך הבית ואת מה שהקהל חושב עליך ותתביישי (אל אף שאנשים כמוך בלי מודעות בחיים גם לא יביעו חרטה) p
כמו שהדחנו את מאיה כך נדיח גם אותך והשפוט שלך.