אחד אחד חלאות ואין שום תירוץ לזה

אבל דבר אחד הבדל שטיטי אוכלת אוכל מזין ועשיר ,ואורן רק חביתה וסלט חסה,לבחירתו בלית ברירה,לא העיזה שרית להגיד לאורן חכה תאכל איתנו,או,יש,אוכל יותר עשיר ומבחר,מאשר חביתה,אבל לא אמרה,ואור,גם לא ניגשה לבקש ממנו להצטרף,לשולחן,פחדנים,שפנים,נמושות,עוד מעט תאכלו קש,אם מאמא,לא תודח,(אנימקווה שכן.).ותיתקדם על גבם,וזה יהיה, כבר מאוחר,מידי.

שתמכו עודדו והשתתפו בחרם
שמדינה שלמה רואה
אין להם בושה עכשו
אבל אם היו ילדי היתי מתביישת בהם
על ההליכה העיוורת ולא דווקא פסיבית
אחרי רוע חרם ושינאה
אני מתביישת בכל אחד מהצעירים האלה
שאמורים להוביל דרך
ובמקום ניגררים אחרי אשה חולה

כשכולם יצאו החוצה וברחו ממנו,יש לה לה טוב